יש כאן את מאור אדרי של שלב הבתים, ויש את זה ששר את הפזמון בצורה מעוררת כבוד שמזכירה למה הוא אחד הזמרים הפופולאריים. בתי השיר מחלישים אותו, משפטים שמאלצים מדיי, כאלה שאיגדו לתוכם את כל הקלישאות ("הצל שלך יהיה לי כמו שמיכה". וואלה?) כדי לייצר רגש, אבל זה לא קורה. ואז מגיע הפזמון והגרון של אדרי נפתח ואיתו הזעקה הגדולה שמספרת את כל הסיפור ואת הפספוס של הבתים.
אדרי היה צריך להרים את הקול שלו בעוד אוקטובה, לצנזר כל מיני אפקטים מוזיקליים ששילבו לו פן חזות ודולב רם ולהדק את השיר עוד יותר כדי להטיס אותו קדימה. לטעמי קמת פספוס, על אף שהפזמון יכול לסחוב את השיר על הכתפיים שלו כי הוא מצוין ומסביר הכי טוב מה היכולות של אדרי יכולות להביא לטקסט.
מאור אדרי. פזמון חזק | צילום יחצ מתוך אתר לינקטון