חמושה בצמד הכותבים יהונתן קלימי ותמר יהלומי, שרית חדד הולכת על בטוח בשיר די סטנדרטי, שבו היכולת הקולית שלה נשמעת היטב בניסיון לגעת בלבבות. שוב הבחור שתקוע בראש, שוב היא מנסה להתגבר ומבקשת שייצא לא מהראש והמלחמות אצלה בלב חוגגות, בזמן שהבחור לא מתקשר אליה.
לא מדובר במשהו שלא שמענו קודם מחדד, שיכולה מתוקף מעמדה לקחת קצת סיכונים או ליצור איזה קו מוזיקלי חדש, אבל בוחרת להיצמד למה שמשרת אותה טוב יותר: בלדה על אהבה-אכזבה. ככה זה גם נשמע.
