יש לעדן בן זקן יכולות מצוינות שהפכו אותה במהלך השנים לזמרת מובילה בישראל, אבל יש לה גם לפעמים שירים כאלה שלא ממש מתלבשים לה, או לפחות חלקם. מילא שלב הבתים שבו היא מבצעת באופן מושלם בדיבור מהיר, ממש כמו בחיים מאושרים עם נתן גושן, אבל אז מגיע השלב שבו היא נשמעת צעקנית מתמיד עד כדי צרימה. הטקסט של אודיה אזולאי, שכבר יצרה לעצמה תבנית של סגנון שמזוהה איתה, פשוט חד ויפה, אך השיר כולו מחייב שמיעה נוספת בגזרת הפזמון והדציבלים של בן זקן שפשוט עפה גבוה מדי ללא יכולת להחזיק בגובה, וקצת מחרבת את הפזמון עד כדי אי נעימות.
Comments