למקרא המילים תהיתי אם בכלל יש מקום להלחין את הטקסט היפהפה של טלי בן ענת, שדומה כי הוא שירה יותר מאשר שיר. הביצוע של שחר כהן מנסה לתת בו את העוצמות הנדרשות ואכן מצליח לעורר אמוציות, אך העיבוד לא ממש תומך בו. לכהן יש נטייה לתת תמיד בומבסטיות בשירים שלו, וכאן היה צריך לתת למילים לדבר, לחן מינימלי, גיטרה אקוסטית בלבד ופחות ניסורים של חשמלית.
"אל תאבק באבק ילד" מצליח על אף העיבוד הלא מותאם להעביר את המסר, את הבקשה ללכת קדימה למרות כל הקושי, וזה היופי שבו. ואולי, רק אולי, זה שיר שכהן שר על עצמו? אולי.
Comments